כואב, אבל יותר

כשאת סובלת מכאבי מחזור (או טרום מחזור) ומעיזה להתלונן, מיד מגיבים סביבך כל האנשים שאין להם מושג מה את עוברת, ומביעים את דעתם על מצבך ועל מה את אמורה לעשות. הנה כמה הערות נפוצות, שהופכות את הכאב לעוד פחות נסבל :

מה את עצבנית? את במחזור / צריכה לקבל?

כן, אני במחזור / לקראת מחזור.

כואבת לי הבטן, יש לי בחילות, אני בלחץ, כואב לי הגב, יש לי גודש בחזה, כואב לי הראש, אני בדיכאון. אז כן, אני עצבנית, וזה גם מוצדק !

את חושבת על זה יותר מדי

נכון מאד. ברגע שהכאבים, הבחילות, הלחצים והעצבים ירגעו, אשמח לחשוב על משהו אחר.

את מגזימה, איך עושות כולן ?

יש כאלה (מעטות) שלא מרגישות כלום, ויש כאלה שסובלות קצת ויכולות להתגבר. לאלה שסובלות מאד יש כמה אפשרויות: א. לסבול בשקט (למה להפריע לאחרים?) ב. לשקר (לסבול מקלקול קיבה זה פחות מפריע לסביבה) ג. לומר את האמת (ולשאת בתוצאות, כלומר בהערות).

תעשי כמה תרגילים, זה יעזור לך

כל הגוף שלי כואב, בא לי להקיא, בא לי למות… קצת ספורט, כן בטח, בכיף !

יש ימים שקשה להיות בחברתך

מסכימה לגמרי. אבל למזלכם אתם בחברתי רק כמה שעות ביום, אני בחברתי מסביב לשעון, כל היום וכל הלילה. אני מבינה לליבכם, אבל תבינו גם אתם: לי זה קשה יותר.

כשיהיו לך ילדים זה יעבור

זהו המשפט האכזרי ביותר שאפשר לומר לנערה שסובלת. זה כמו לומר לה: קודם כל תסבלי עשר שנים, אחר כך נראה אם זה נמשך ואם יש מה לעשות.

אין מה לעשות / קשה להיות אשה / ככה כתוב בתורה

הגבר שאמור להשיג פרנסה בזיעת אפו לא מסרב לשבת במשרד ממוזג. גם לנשים מגיע לקבל הקלות כמו זריקת אפידורל. האשה לא נולדה כדי לסבול, והגיע זמן שימצאו פתרון אמיתי לכאבי מחזור.

imagesCA5GGQVQ

מי שבאמת רוצה לעזור לאשה שסובלת, הנה בקיצור מה כן צריך לעשות:

להגיש לה כוס תה, לתת לה לנוח, לא להטריד אותה בעניינים שאינם של פיקוח נפש, לחכות בסבלנות שהיא תתאושש, ובעיקר – לא להעיר הערות !

6 תגובות ל-“כואב, אבל יותר

  1. משהו שלא רלוונטי ספציפית לרשומה הזו, וסליחה אם כבר כתבתי את זה ולא ראיתי שענית:
    שמעת על שיטת שרמן? האם את מכירה אותה/ניסית/סקרת אותה באיזו רשומה?

  2. מזדהה לגמרי עם הרשומה הזאת…
    בעיקר עם הקטע: "כשיהיו לך ילדים זה יעבור"
    כשהייתי צעירה יותר אמרו לי את זה הרבה,לצערי…

  3. אני תלמידה באולפנה והייתה לנו שיחה עם הרב, כי מאד כעסנו על החלטה מסוימת של האולפנה והוא חזר ואמר שוב ושוב "אנחנו מבינים למה אתם כועסות". השיחה בדיוק "נפלה" על יום שהייתי במחזור, וזה כל כך קומם אותי! אני מצטערת, אבל הוא לעולם לא יבין אותי ואת הכאבים החזקים שאני חווה במשך שלושה שבועות בחודש… 😦

כתוב תגובה לנעמה לבטל