להחזיר טהרה ליושנה

ד"ר דניאל רוזנק הוא רופא נשים שספרו "להחזיר טהרה ליושנה" מבקש ליצור מעין מהפכה חברתית הלכתית בנושא טהרת המשפחה.

בתורה יש הבדל בין אשה "נידה", שבתום שבעה ימים מתחילת הדימום טובלת במקווה, לבין אשה "זבה", שרק עם סיום הדימום סופרת שבעה ימים "נקיים" וטובלת. בימינו לא מבחינים בפועל בין "נידה" ל"זבה". כל אשה נוהגת כאילו היא "זבה", ובסוף הדימום ממתינה שבעה ימים עד הטבילה.

כיוון שמתחילת הדימום ועד הטבילה אסורים יחסי האישות בין בני הזוג, יוצא שהתייחסות לאשה כאל "זבה" מוסיפה מספר ימים לתקופת הריחוק. יש מקרים בהם בדיוק בימים אלה מגיע זמן הביוץ של האשה. התוצאה יכולה להיות "עקרות הלכתית", כאשר אשה בריאה ופוריה לא יכולה להרות בגלל שמירה על טהרת המשפחה.

ד"ר רוזנק מתנגד בחריפות לפתרונות שמציעים הרבנים: נטילת הורמונים לדחיית הביוץ, או הזרעה מלאכותית. הוא טוען שאין סיבה שאשה בריאה תאלץ לקחת הורמונים המסכנים את בריאותה, ואין סיבה להתערבות רפואית במקום שאין בעיה רפואית. הוא קורא לחזור להלכה הראשונית, ולהתייחס לאשה במחזור כאל "נידה" ולא כאל "זבה".

כאן מתחיל, ממשיך, ולא ייגמר – ויכוח בין המצדדים בעדכון ההלכה לתקופה המודרנית, לבין המתנגדים לכל שינוי במה שקבעו חכמי היהדות בעבר.

וזה המקום לשתי הערות בעניין פוריות והלכה:

1. האם באמת יש סכנה כה גדולה בנטילת הורמונים במשך מספר החודשים הזקוקים להשגת הריון, כאשר בפועל כל כך הרבה נשים נוטלות הורמונים למניעת הריון במשך שנים רבות?

2. מספר הנשים הסובלות מ"עקרות הלכתית" הוא, לפי ד"ר רוזנק, כ-20 עד 25 אחוז. כלומר, לרבע מהנשים יש "ביוץ מוקדם", וסביר שלרבע נוסף יש "ביוץ מאוחר". לרוב הנשים יש לכאורה "ביוץ ממוצע", ולכן דחיית מועד הטבילה במספר ימים מביא את רוב הנשים לחזור לבעליהן דווקא בזמן שהן בשיא הפוריות. לפיכך, התייחסות לאשה כאל "זבה" מגביר את הילודה בקרב השומרים על טהרת המשפחה.

להחזיר טהרה ליושנה דניאל רוזנק

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“להחזיר טהרה ליושנה

  1. לארגמן היקרה,

    אבקש להגיב על תהיותייך:
    1) עבור מעט נשים מדובר בכמה חודשים של נטילת הורמונים. אולם עבור נשים אחרות מדובר בכמה חודשים עד שנה ויותר. וכשזה לא מצליח אז עוברים להזרעות ולהפרייה מלאכותית. ואם כבר שואבים ביציות אז מחזירים כמה עוברים. והאישה נמצאת בהריון בסיכון גבוה. על כל המשתמע מכך. ובל נשכח שמדובר בכל פעם של רצון להרות. יש נשים שבכל הריון נזקקות ל"רק כמה חודשים" הללו.
    אם מדובר באישה או זוג עם בעיית פוריות אמיתית
    אז אין ברירה אלא לעבור את ההליכים הללו. או את חלקם. אבל ד"ר רוזנק מבקש להאיר את הסוגיה העצובה של נשים ללא כל בעיית פוריות הנאלצות לעבור את הסאגה הזו.
    אגב, זה נכון שהרבה מאוד נשים נוטלות גלולות למניעת הריון. בעולם בכלל ובישראל בפרט. ונשים דתיות נדחפות לזרועות ההורמונים בידי הרבנים, נוסף על רופאי הנשים. האם זה מצדיק את מסלול טיפולי הפוריות על פי ההלכה? זה מכשיר את המסלול הזה?
    היום בעולם המערבי לאחת מכל 9 נשים יש סרטן שד. ועדיין רופאי הנשים והרבנים טומנים ראשם בחול וטוענים שאין קשר בין גלולות לסרטן שד. זאת בעוד שהאונקולוגים מזהירים נשים להתרחק מההורמונים כמו מאש. ועל כל חפיסת גלולות כתוב שהסיכון לסרטן שד גובר בעת השימוש בתרופה.
    אבל לפי ההיגיון שבדברייך, אם כל כך הרבה נשים עוברות את זה ורובן נשארות בחיים, אז אולי זה לא כל כך נורא?!
    2) אם את מסוגלת להאמין בנתון של ד"ר רוזנק על האחוז העצום של נשים עם ביוץ לפני היום ה 12 במחזור, אזי הביני נא כמה נשים דתיות מתמודדות עם קושי להרות בגלל ההלכה. אחת ל5 נשים!
    מה שלא מובן לי בהנחת היסוד שלך הוא מדוע כשמתחילים לקיים יחסי מין רק בליל טבילה לאחר שבעה נקיים אזי הסיכוי להריון גובר? לפי זה, אם מקיימים יחסי מין לפני כן, בשבוע שאחרי הווסת כולל בזמן הביוץ, אז הסיכוי להריון דווקא פוחת? אז איך זה שנשים בכל העולם כולו מצליחות להרות בקלות? אפילו ללא המתכון המוצלח של הינזרות בשבעה נקיים? ממש פלא!
    אולי העצה להתנזר קצת ממין בשבוע שלפני הביוץ יכולה להתאים לגברים עם ספירת זרע נמוכה. וזה נכון שברמה העולמית יש ירידה בכמות הזרע. אבל כל עוד לא הוכח שלגבר מסויים יש כמות זרע בלתי מספקת, המתכון להרות הוא לקיים יחסי מין. בהנאה ובשמחה. בתדירות של פעם ביומיים שלושה לאורך רוב החודש.
    באהבה, מדפנה מאיר.

    • דפנה תודה על הערותייך.
      קודם כל עלי להדגיש שאיני מבינה הרבה בנושא טיפולי פוריות, לפיכך אין ביכולתי להיכנס לעובי הנושא. גם את הנתונים המופיעים לא יכולתי לבדוק, וזאת מחוסר ידע.
      כוונתי היתה רק להציג את הספר ואת הרעיון הכללי של חזרה למצב שבו יש הבדל בין "נידה" ל"זבה".
      לגבי ההערות שכתבתי, עוד כמה מילים:
      1. גם אני חושבת שכמה שפחות הורמונים – עדיף. לכן אני חוזרת וכותבת בכל הזדמנות, שיש למצוא פתרון לכאבי מחזור שלא יהיה "פתרון" של לקיחת גלולות, כי זה מצב שבו לוקחים הורמונים כל החודש בגלל כאבים של כמה ימים בחודש.
      2. ובכל זאת – הרבה מאד נשים לוקחות הורמונים, ואצל הדתיות זה מתחיל לפני החתונה כדי לא להיות במחזור ביום החתונה. מה לעשות, הגלולות הן עדיין האמצעי היעיל ביותר למניעת הריון.
      3. אני לא יודעת כמה הורמונים לוקחת אשה במהלך טפולי פוריות, ונראה לי שזה גם שונה מאשה לאשה.
      4. אני גם לא יודעת כמה נשים סובלות מ"עקרות הלכתית", הבנתי שיש על כך חילוקי דעות, ושכל התיאוריה הזו לא מבוססת על מספיק נתונים מדעיים.
      5. אצל האשה ה"ממוצעת" יום הטבילה (שבוע לאחר סיום המחזור) הוא בתקופה שבה הפוריות בשיאה. לכן, לדעתי (כאן הדתיים/דתיות הולכים לכעוס עלי) הוסיפו את שבעת הימים כדי להבטיח שהאשה תהיה כמה שיותר פעמים בהריון, וכך גם כמה שיותר בבית.
      6. לא הבנתי מדוע ד"ר רוזנק מתנגד ל"הזרעה מלאכותית" שלעיתים לא כרוכה בהתערבות רפואית.
      לסיכום, נראה לי שהרעיון של ד"ר רוזנק מעניין, אך גם אם הנושא יעבור בדיקה מדעית מקיפה שתאשר את הנתונים, הסיכוי לשכנע את הממסד הרבני לשנות את הנהלים – אפסי!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s