מה סוג הדם שלך ?

טהרת המשפחה היא אחת המצוות החשובות ביהדות. מלבד ההיבטים הרוחניים / פילוסופיים שבה, מכילה המצווה לא מעט הוראות מעשיות. אחד ה"פרטים" אליהם מתייחסת התורה הוא סוג הדימום של האשה. יש דימום ההופך את האשה ל"נידה", ודימום ההופך אותה ל"זבה", וההבדל בין דימום לדימום משפיע על הלכות הטהרה.

מהי נידה ?
"ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה שבעת ימים תהיה בנידתה…" (ויקרא פרק ט"ו פסוק י"ט)
זהו מצב שאשה מקבלת ווסת בזמן הרגיל. לאחר שבעה ימים מתחילת הדימום, אם הוא פסק, היא טובלת במקווה ונהיית טהורה.

מהי זבה ?
"ואשה כי ישוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נידתה או כי תזוב על נידתה כל ימי זוב טומאתה כימי נידתה תהיה טמאה היא… ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תיטהר" (ויקרא פרק ט"ו פסוקים כ"ה וכ"ח)
זהו מצב של דימום מחוץ לימי הווסת, כלומר בימים 8 עד 18 למחזור. (בימים אלה הדימום "חשוד" ומעיד כנראה על בעיה רפואית). במקרה זה האשה צריכה לחכות לסוף הדימום, לספור שבעה ימים ללא דימום, ורק אז לטבול במקווה ולהיטהר.

בימינו מתייחסים לכל דימום כאל מצב של "זבה". עם תום הדימום (אך לא פחות מארבעה או חמישה ימים, תלוי בעדות) האשה סופרת שבעה ימים "נקיים" וטובלת.