המחזיקה בגביע

מכל מוצרי ההיגיינה הנשית, הגביעונית היא אולי הידידותית ביותר לסביבה. אמנם יש טמפונים ותחבושות מכותנה אורגנית, שהם לעיתים גם רב-שימושיים. אך הגביעונית נועדה לשימוש ארוך טווח של שנים רבות, ויתכן שזו הסיבה שלא רואים אותה בפרסומות שמטרתן לעודד אותנו לקניה מחודשת של מוצר מתכלה.

הגביעונית הראשונה היתה מן הסתם מתקן חיצוני המחובר איכשהו לגוף האשה. את הגביעונית במתכונתה העכשווית פיתחה בעיקר ליאונה צ'למרס (Leona Chalmers), שחקנית וזמרת אמריקאית. לאחר הולדת בתה, התיעצה צ'למרס עם רופאי נשים, והתחילה להקדיש את זמנה לפיתוח מוצרי היגיינה בטיחותיים, נקיים ונוחים עבור קהל הנשים.

בשנת 1937 היא השיקה את הגביעונית הראשונה. המוצר לא זכה להצלחה, וזאת מכמה סיבות:
א. לקראת מלחמת העולם השניה נוצר מחסור בגומי, חומר ממנו ייצרו את הגביעונית.
ב. בתקופה זו נשים עוד נרתעו להכניס אצבעות לתוק הנרתיק.
ג. לא ניתן היה לפרסם באמצעי התקשורת מילים "גסות" המתארות את גוף האשה.
ד. החלו אז לצאת לשוק טמפונים עם מוליך, שהיוו תחרות לגביעונית.

חלפו כמה עשרות שנים, והמוצר חזר לשוק לפני כמה עשורים.
היום הגביעונית מיוצרת לרוב מסיליקון רפואי שאינו גורם לאלרגיות (אם כי יש גם גרסה מגומי), וניתן להשיגה במגוון דגמים, גדלים וצבעים.
המודעות לאיכות הסביבה והאפשרות "לשכוח" את הגביעונית למשך 12 שעות מעודדות נשים רבות להשתמש במוצר הירוק והידידותי לסביבה ולגוף.

יתכן שליאונה צ'למרס לא היתה שחקנית או זמרת גדולה. אבל על קידום מוצר שמיטיב עם נשים, האם לא מגיע לה ערך בוויקיפדיה ? מי מוכן/ה לאסוף חומר ולכתוב כתבה מתאימה ?

image

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s