מסיבת שחרור

        על ההתחלה…

בחור מגיע לגיל 18, ועוד מעט מתחיל את שרותו הצבאי.  אבל לפני כן – מסיבת גיוס. ומה הסיבה למסיבה ? הטירונות המפרכת?  השמירות, המארבים, הפעולות, המבצעים, המלחמות?  השנים בהן יסכן את חייו, בהן לא יוכל ללמוד, לעבוד, לחיות למען עצמו?

נערה מגיעה לגיל 12, ומתחילה לקבל מחזור. יש משפחות בהן חוגגים את הארוע: טיגון סופגניות, צמידי זהב במתנה,  ארוע קטן עם החברות…  ועל מה השמחה?  על כך שהפכה להיות אשה (בת 12)? על כך שתלד ילדים (עוד עשר שנים)? על הכאבים, הדימומים, הבחילות, וכו' וכו'?

       ועל הסוף…

עברו שלוש שנים, הבחור סיים שרות צבאי, והגיע הזמן למסיבת שחרור: שחרור מעול הצבא ומסיכוניו, ותחילת החיים העצמאיים: לימודים, עבודה, הקמת משפחה – כן , בהחלט יש מה לחגוג.

עברו עוד הרבה הרבה שנים, וה"נערה" עומדת להיפרד מהמחזור. בעצם היא כבר לא נערה, וגם לא אשה צעירה, כי הצבא מגייס לשלוש שנים, אבל המחזור – לארבעים. אז הנה אשה בשנות החמישים לחייה, שמתחילה לראות, בקצה המנהרה, חיים משוחררים מעול המחזור.

     "על מה את מדברת?!?! "

מזדעקים סביבך כל הרוצים בטובתך, ומסבירים לך בסבלנות:

    "כל עוד יש לך מחזור את צעירה, כשהמחזור נפסק את נהיית זקנה!  את תסבלי מגלי חום, לא תישני בלילות,  תרגישי יובש בנרתיק, וכל זה יכול להימשך שנים רבות…"

ואין סוף לתאורים המעודדים, כי את מגיעה לגיל המעבר (לעולם הבא?), לגיל עם השם המזעזע: "גיל הבלות" – את הופכת לבגד בלוי, לפרח נבול…

   "תקחי הורמונים, תדחי את הקץ, תישארי צעירה – אז מה אם את סובלת?"

את מוחה בגמגום, מתגוננת בפעם האחרונה (הלוואי) מול ההסברים על יתרונות המחזור, ומנסה לעמוד על זכותך להיפטר ממנו :

   "ארבעים שנה של דימום, של פדים, של בחילות, של טמפונים, של כאבי בטן, של גודש בחזה, של כתמים, של אי נוחות, של הפסד ימי עבודה, של מצבי רוח, ארבעים שנה תרמתי (הרבה) דם ,יזע ודמעות,  ארבעים שנה … פעמיים מאסר עולם ! לא מגיע לצאת לחופשי? לא מגיע לי לחגוג ?"

יקירתי, צאי לחגוג את גיל הפריחה ! השנים היפות עוד לפנייך ! תזמיני את כולם, ותארגני את המסיבה של החיים שלך ! אשמח בשמחתך, ואייחל ליום בו אוכל לומר:

                                   "ברוך שפטרני מעונשה של זו".

 

11 תגובות ל-“מסיבת שחרור

  1. אני דווקא אוהבת את הרעיון של חגיגת הוסת הראשונה. מה יש לחגוג פה? – מה יש לחגוג בכל טקס התבגרות, של בנים או בנות? הרי גם החיים הבוגרים כרוכים גם הם בהרבה קשיים וכאב. וכן, פיזית הילדה הפכה להיות אישה [גם אם רוב הילדות והילדים בגיל זה רחוקים מבגרות רגשית].
    כשמסתכלות, למשל, על טקס בר המצווה משמעותי והמלא בתוכן דתי והשלכות רבות על חייו הדתיים של הנער, לעומת חגיגת בת המצווה המשנית מבחינה דתית [לפחות באורתודוקסיה של ימינו] – בולטת דווקא העובדה שלבנות יש סממן גופני מובהק יותר להתבגרות.
    אני לא חושבת שיש לסגוד לילודה או ליכולת הפריון בפני עצמה, אבל טקס התבגרות שמחובר לגוף ולשינוייו הוא דבר מאוד חיובי בעיני. גם אם הוא נעשה בחוג מצומצם של כמה מנשות המשפחה, הוא מפחית את הסודיות, את התחושה שזה דבר רע שצריך להחביא. כחל מניסיון ליצור דימוי גוף חיובי, קבלה ואהבה של הגוף. ולא במובן של ביטול הסבל והקושי של חלק נכבד מהנשים.

    • את צודקת. אכן יש מה לחגוג בווסת הראשונה. הלוואי שרק יעשו את זה בצורה הנכונה, כמו שאת אומרת "לא לסגוד לילודה או ליכולת הפריון בפני עצמה". פשוט לחגוג את תחילת ההתבגרות. מאד יכול להיות שזה יעזור לקבלת הווסת כדבר חיובי, ומכאן גם לעבור את המחזור יותר בקלות.

  2. אה, ובאותו אופן יש מקום לטקס/מסיבת "שחרור מהוסת". והביטוי "גיל הבלות" אכן דוחה ומחפיץ.

  3. פינגבק: חמה אש | ימי הדרקון

  4. אף פעם לא חשבתי על הווסת שלי בתור משהו ש"מאפשר לי להוליד". בטח לא בגיל 13.

    אמאלה, יש ילדות שרואות זאת כך? זוהי חשיבה דתית וצרה מאוד.

    זו עוד תוצאה של התפתחות אבולוציונית בלתי רצונית..וכבר הפך למשהו בפני עצמו. לא משהו שמאפשר משהו אחר.

    המחזור קיים בפני עצמו…
    ואף פעם לא חשבתי להביא ילדים לעולם.

    נ.ב – מזעזע לחשוב כמה חוסר צדק והגינות, אותה ווסת מביאה איתה. זה גרם ועדיין גורם לצערנו להרבה גברים לחשוב שאם ילדה בת 12 מקבלת מחזור, זה אומר שהיא כבר מוכנה להביא ילדים. והילדה? היא כולה ילדה ואין לה קשר או מחשבות לדברים סוטים ומצחינים אלו.
    אין קשר בין סממנים פיזיים לתהליכים נפשיים ואת זה הדתות מסרבות להבין עד היום, אלא שהדתיים נאלצים להסתדר עם נורמות שלא מאפשרות להם (במדינות מסויימות) לחתן ילדות בכפיה.

    • קבלת המחזור היא סימן לבגרות מינית ולפוריות. נכון שלא תמיד הבגרות המינית חופפת לבגרות הנפשית. חתונת ילדות בכפיה אינה מאפיינת חברות דתיות.

  5. ע"פ היהדות – בוחנים את גודל החזה של הילדה, כדי להחליט אם היא בגדר אישה.

    מזעזע? היה יותר גרוע – לפני כן, הגדירו גם בנות 3 כנשים ולא סתם נשים, אלא "ראויות לביאה".

    עולם של פושעים סאדיסטים ואטומים. זהו עולמנו.

    • צמיחת החזה היא אחד הסימנים לתחילת גיל ההתבגרות, וזה לא קשור במיוחד ליהדות. לגבי גיל 3 בהלכה, זה גיל שממנו ביאה הופכת את האשה/נערה/ילדה ללא בתולה. מי שנבעלה לפני גיל 3 – עדיין נחשבת לבתולה.

  6. ביהדות – "בת 3 מתקדשת בביאה" ו"מתחת לכך, כנותן האצבע בעין".

    הם גם נהגו להתפלפל את מי אותה בת 3 מטמאת במגע ואת מי לא…
    העבירו דחקות בשיא הרצינות.

    • אב יכול לחתן את בתו גם לפני שהגיעה לגיל 3. זה לא מחייב את הבעל לקיים עמה יחסי מין. מן הסתם מי שאינו פדופיל יחכה שהכלה תגיע לגיל סביר.

  7. פינגבק: מתי כבר אהיה זקנה | ימי הדרקון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s