גוף האשה שלום, מדברת ואגינה

המחזה "מונולוגים מהואגינה", שנכתב ע"י איב אנסלר (Eve Ensler), מוצג ברחבי העולם מאז שנת 1996. שלוש נשים לבושות שחורים (??) – גילה אלמגור, עידית טפרסון וריקי בליך, יושבות מול הקהל ומדברות כל אחת בתורה על הנרתיק, המוזכר בעיקר בשמו הלועזי.

קל יותר היום מאשר בסוף המאה העשרים לקרוא בשמם לאיברים המוצנעים. לכן רוב הגברים שבקהל העידו שלא חשו מבוכה להזמין כרטיסים למופע ואף לבקש את הכרטיסים בקופה. אך למרות ה"פתיחות" להשתמש במילה מפורשת, מצליחות השחקניות לדקלם מספר רב של כינויים למקום ההוא "שם למטה". זהו כנראה הקטע המצחיק ביותר בהצגה.

גם למי שמעיזה לקרוא למקום בשמו, השימוש במילים הוא רק השלב הראשון בהיכרות. לפי הסיפורים המוצגים (והמבוססים על ראיונות של מאות נשים שנערכו בשנות התשעים) הנשים עדיין נרתעות אפילו להסתכל על איבריהן האינטימיים, לעיתים מתביישות בהם, והמקום נותר אפוף מסתורין.

ההצגה מבקשת לנפץ את מחסום הבושה, ולדבר בחופשיות על כל מה שקורה "שם". יש מונולוג ארוך של אשה שנאנסה, יש מונולוג על מילת נשים, ויש בסוף (סוף סוף) מונולוג על לידה.

בין לבין, יש הרבה מאד מונולוגים הקשורים למין. האשה ורגשותיה, האשה ושאיפותיה, האשה וחלומותיה – וכל מה שקשור למיניות האשה. כאן אפשר למצוא גם כמה קטעים מביכים.

המחזה מנסה "לסגור חשבון" עם גברים אלימים, גברים שוביניסטים, גברים אנוכיים. הצגת הנרתיק כאיבר שיש לו כח משלו, איבר יפה שיש להתגאות בו, באה לעודד נשים לצבור בטחון עצמי, לא להיכנע לאלימות, ולעמוד על זכויותיהן.

רק דבר קטן, שולי, זניח, ואולי לא ממש שייך לעניין – לא הוזכר כלל. זהו המחזור החודשי. אבל על זה, כידוע, לא מדברים.

תגובה אחת ל-“גוף האשה שלום, מדברת ואגינה

  1. פינגבק: נצחון הנשיות | ימי הדרקון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s